החלטה בתיק ת"א 43269-05-12

1.         בפני בקשת הנתבעת להתיר לה הבאת ראיות לסתור את הנכות אשר נקבעה לתובע על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת דרכים מיום 26.10.09.

2.         במסגרת הליכי קביעת דרגת הנכות במוסד לביטוח לאומי, בחוות דעת בתחום הכירורגיה, ד"ר בוריס קסל, מיום 17.05.10, נקבע כי לא נותרה לתובע נכות בתחום הכירורגיה. בחוות דעת בתחום עור, ד"ר רינת שיין-גולדשמיד, מיום 20.09.10, נקבע כי התובע סבל מהחמרה לאחר התאונה. המומחית קבעה לתובע נכות זמנית בשיעור 100% עד 17.11.09 וכן קבעה כי החל מיום 18.11.09 לא נותרה לתובע נכות. בחוות דעת נוספת מיום 16.01.11 קבעה ד"ר שיין-גולדשמיד, כי הייתה החמרה בסמוך לתאונה נשוא התביעה על רקע חיכוך של העור בתאונה, אך אין מקום לקביעת נכות מעבר לנכות הזמנית אותה קבעה בחוות דעתה הקודמת.

3.         הוועדה הרפואית קבעה כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה. (דו"ח ועדה רפואית מיום 07.02.11). 

4.         בדיון מיום 03.08.11, קבעה ועדה רפואית לעררים כי "ל[תובע] מחלה מולדת גנטית אשר "מתלקחת" ומחמירה בשל טראומה עורית, ה[תובע] נפגע בתאונת דרכים ב- 10/09 ועפ"י המסמכים שבידינו ומצבו הנוכחי ממשיך לסבול מהתופעות שהתלקחו בעקבות התאונה". הוועדה קיבלה את ערר התובע וקבעה נכות זמנית בשיעור 20% נכות זמנית מ- 18.11.09 עד 31.12.11. בדיון נוסף מיום 29.01.13, הוועדה הרפואית קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 20% על פי סעיף ליקוי 80(3) מותאם, וזאת לאחר ניכוי מצב קודם של פעילות המחלה בצורה קלה עד למקרה התאונה. (סעיף 11 לפרוטוקול).

5.         הנתבעת צירפה לבקשתה תיעוד רפואי המתייחס לתובע (נספח ב' לבקשה), ואשר לטענתה לא היה מונח בפני הוועדה הרפואית. כמפורט להלן, מתיעוד רפואי זה עולה כי קודם לתאונה, בתקופה 12.11.07 עד 29.06.09, התובע התלונן אודות מחלת העור ממנה הוא סובל ופנה רבות לצורך קבלת טיפול רפואי. 

6.         כאמור בתיעוד הרפואי, נספח ב' לבקשה, בביקור רופא מיום 12.11.07 נאמר כי על רקע מחלתו EPIDERMIS BULLOSA, התובע רשאי לנעול נעליים אזרחיות ומוגבל לפעילות משרדית/עיונית בלבד. בביקור רופא מיום 27.11.07 התלונן התובע כי נשפכה עליו חומצה על הרגל וכי הוא סובל מאז גירודים וכאבים חזקים. בביקור רופא מיום 29.11.07 מצוין כי התובע רשאי לנעול נעליים אזרחיות קבוע וכי הוא מוגבל לפעילות משרדית/עיונית בלבד קבוע. בביקור חובש מיום 19.12.07 התובע התלונן על הפרשה מוגלתית מפצע. בממצאים צוין אודם בשוק רגל ימין עם חום מקומי, צוין טיפול אנטיביוטי. בביקור חובש נוסף מיום 19.12.07 התובע התלונן על כאבים, צריבה וגרד ברגל ימין כתוצאה ממגע עם חומצה. בביקור רופא מיום 19.12.07  נאמר: "החייל מספר שנשפ[ך] חומר ניקוי על שוק ימין לפני יממה". בביקור רופא מיום 02.05.08, צוין כי ההמלצה לעבודה משרדית בלבד הינה מוצדקת וכי הוחלט לשנות את הפטור לנעל אזרחית לפטור לנעל צבאית חלופית תקנית. בביקור רופא מ- 29.05.08 צוין: "החייל פטור מלהימצא בשטח, תנאי חול, אבק, חצץ, משרד סגור בלבד. (קבוע)". בביקור מרפאה מיום 06.07.08 צוין כי התובע סובל מאפידרמוליזיס גולוזה מלידה, כי התובע טען כי יש החמרה במחלה וכי הוא מרגיש גירודים וצריבה ופצעים מרובים. בביקור רופא מ- 06.07.08 נכתב: "לפי CPR החייל סובל אזורים של דלקת עם שלפוחיות בשוקיים - יותר מימין - בעברו אובחן כסובל מ- Epidermolysis Bullosa והיה מאושפז בבתי חולים בגלל בעיה זו. כל מכה במקום גורמת הופעת שלפוחיות". בביקור רופא מ- 04.08.08 צוין: "החייל ביקר אצל רופא עור, טופ[ל] בסטרואידים, פומי אנטיהיסטמינים, מומלץ המשך בירור ע"י בדיקות דם וביקורת". ב- 25.08.08 מופיע ביקור רופא נוסף על רקע מחלת התובע. בביקור רופא מיום 25.08.08, נכתב באנמנזה: "החייל ביקר במרפאת עור מגמת שיפור בפריחה בשוקיים מומלץ: להשלים בדיקות דם לבירור לסוליסיז שעדיין לא בוצע 2. אוטרקס ואיירוס (לא לנהוג, לא לשמור בלילה)". ביום 29.01.09 התובע פנה לקבלת טיפול לאחר תאונת דרכים. באבחנות נכתב: "Contusion with intact skin surface, including hematoma, bruise, unspecified site due to External cause of injury unknown".

בביקור רופא מ- 10.05.09 צוין: "פצעים בעור בשוקיים. בעור שוקיים, עור אדום פצעים מוגלתיים, רגישות באיזור בלוטת לימפה". קיבל ימי ג'. בביקור מרפאה מיום 29.06.09 צוין: "סובל מ-DERMATOTIS  ברגליים לפני מספר ימים החמרה ... בשוק ימין פצעים עם סימני דלקת עור".

דיווחי התובע לוועדה הרפואית

7.         התובע, אשר הופיע בפני הוועדה הרפואית מיום 29.01.12, אמר: "אני חייל בודד. האבחנה הגנטית היא עוד כשהייתי ילד, כשהייתי צעיר פעם ב... הייתה יוצאת לי שלפוחית קטנה, פעם בשנה בערך, הייתי לוחם בצבא. אחרי התאונה הוציאו אותי מהצבא. אני יודע שיש לי נטייה לשלפוחיות. אחרי האשפוז אני מטופל במשחות ואהסטון, סטרואידים, אמבטיות קלי, קרם לחות, אני לובש לרוב שני זוגות מכנסיים, אני חייב לגלגל גרביים עד הסוף..." (סעיף 6 לדו"ח).

8.         ביחס לתפקיד שמילא בשירותו הצבאי, מתיקו הרפואי של התובע בצה"ל עולה כי לפחות מ- 12.11.07, התובע הוגבל "לפעילות משרדית/עיונית בלבד". בביקור רופא מ- 29.11.07 נאמר כי התובע מוגבל לפעילות משרדית/עיונית בלבד על בסיס קבוע. בביקור רופא מ- 02.05.08 צוין: "החייל פטור מלהימצא בשטח, תנאי חול, אבק, חצץ, משרד סגור בלבד. (קבוע)". משכך, עולה לכאורה שכאשר התובע טען בפני הוועדה כי הוא היה לוחם בצבא ולא גילה לוועדה כי הוא הוגבל בשירותו הצבאי לפעילות במשרד סגור בלבד - הוא הציג בפני הוועדה הרפואית מצג מטעה.

9.         באשר לעברו הרפואי בתחום העור, התובע אמנם מסר לוועדה כי הוא סובל ממחלה גנטית וכי עקב התאונה חלה החמרה במצבו. עם זאת, הוא מסר לוועדה כי הוא סבל משלפוחיות רק כאשר היה צעיר ורק שלפוחית קטנה פעם בשנה בערך. דא עקא, מהתיעוד הרפואי כאמור לעיל בסעיף 6, עולה כי לפחות בששה ביקורי רופא בתקופה 27.11.07 עד 10.05.09 (גיל 19-21), מתועדות פניות של התובע לקבלת טיפול רפואי בשל תופעות שונות ברגליים ובכלל זה שלפוחיות, פצעים מוגלתיים, פצעים, דלקת עור, גירודים, צריבה, כאבים חזקים ואודם. לפיכך, גם בנקודה זו עולה לכאורה מצג מטעה מצד התובע בפני הוועדה, הן ביחס לעובדה שגם בשנים הסמוכות לתאונה נשוא התביעה הוא סבל מתופעות כאמור ברגליו והן לגבי שכיחות הופעת השלפוחיות, הפצעים ושאר התופעות כאמור.

10.        התובע מסר לוועדה כי אחרי אשפוזו בעקבות התאונה נשוא התביעה, הוא מטופל במשחות ואהסטון, סטרואידים, אמבטיות קלי, קרם לחות. מהפרוטוקול עולה כי התובע לא גילה לוועדה כי הוא טופל בגין מחלת העור בתרופות עוד קודם לתאונה. לעניין זה ר' ביקור מרפאה מיום 19.12.07 בו צוין מתן טיפול אנטיביוטי לתובע וכן ביקור רופא מיום 04.08.08 בו נאמר "החייל ביקר אצל רופא עור, טופ[ל] בסטרואידים, פומי אנטיהיסטמינים".

11.        לאור האמור, התובע הציג בפני הוועדה הרפואית נתונים לא מדויקים וכן לא גילה מידע רלבנטי להחלטה בעניינו. לחובה המוטלת על מי שמבקש להסתמך בתביעתו על נכויות שנקבעו לו על פי דין, לגלות מיוזמתו לרשות המוסמכת מידע העשוי להיות רלבנטי להחלטה בעניינו, ר' רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' בוטרשווילי, 08.04.13.

תיעוד רפואי שלא הוצג בפני הוועדה

12.        על פי פרוטוקולי הוועדה רפואית לעררים מיום 04.07.11, 03.08.11 ו-29.01.12 המסמכים אשר עמדו בפני הוועדה הם חוות דעת פרופ' שיין-גולדשמיד, דו"ח חדר מיון לניאדו מתאריך 26.10.09, דו"ח ביקור רופא מתאריך 26.10.09, סיכום מחלה בית חולים לניאדו מתאריך 26.10.09, סיכום ביקור מיום 01.12.09, סיכום אשפוז מתאריך 06.11.09, סיכום ביקור מתאריכים 06.03.10 ו- 22.12.09, כרטיס רפואי ללא תאריך ואישור צה"ל מיום 02.06.10. (סעיפים 12 לפרוטוקולים מ- 04.07.11 ו- 03.08.11. סעיף 4 לדו"ח מ- 29.01.12).

13.        מהפרוטוקולים הנ"ל עולה כי התיעוד הרפואי ביחס לעברו הרפואי של התובע בתחום העור, נספח ב' לבקשה - לא עמד בפני הוועדה הרפואית. העיון בתיק המוסד לביטוח לאומי, אשר צורף על ידי הנתבעת לבקשה, מעלה כי מצוי בו מסמך רפואי אחד מצה"ל והוא ביקור מרפאה מתאריך 23.11.09, כלומר לאחר התאונה נשוא התביעה. גם עובדה זו, כמו גם היעדרה של כל התייחסות של הוועדה הרפואית לממצאים העולים מהתיעוד הרפואי, נספח ב' לבקשה, מצביעים כי זה לא היה מונח בפני הוועדה הרפואית.

14.        התיעוד הרפואי, נספח ב' לבקשה, הוא לכאורה רלבנטי ומהותי להערכת מצבו הרפואי של התובע ולקביעת הקשר הסיבתי בין הנכות ובין התאונה נשוא התביעה. כמו כן, קיימת אפשרות לכאורית לפיה אילו היה מוצג תיעוד רפואי זה בפני הוועדה הרפואית, הוועדה הייתה מגיעה לתוצאה שונה. זאת הן לאור צבר הביקורים הרפואיים והן לנוכח סמיכות הזמנים היחסית שבינם לבין התאונה. התיעוד הרפואי, הכולל לפחות 16 ביקורי רופא בתוך כשנה וחצי בלבד, האחרון שבהם כארבעה חודשים בלבד לפני התאונה נשוא התביעה, מצביע על תכיפות תלונות של התובע בגין מחלתו ותכיפות פניות לקבלת טיפול רפואי בגין המחלה. יש לציין כי לפחות בשניים מהביקורים המתועדים בתיעוד הרפואי נספח ב' לבקשה, התובע טען להחמרה במצבו. ר' ביקור מרפאה מיום 06.07.08 בו נאמר כי התובע טען כי יש החמרה במחלה וכי הוא מרגיש גירודים וצריבה ופצעים מרובים וכן ביקור מרפאה מיום 29.06.09 בו צוין: "לפני מספר ימים החמרה .. בשוק ימין פצעים עם סימני דלקת עור".

15.        במצב הדברים המובא לעיל, שבו התובע הציג בפני הוועדה מידע לא מדויק ולא מלא וכאשר לא היו בפני הוועדה הרפואית עובדות מהותיות הנוגעות למצבו הרפואי של התובע קודם לתאונה בתחום שהוא רלבנטי לנכות שנקבעה לו, המקרה הנוכחי בא בגדר המקרים המיוחדים והחריגים בהם יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הנכות על פי דין בשל פגם מהותי בהליך בפני הוועדה הרפואית. לאמור לעיל יש להוסיף כי הוועדה הרפואית ציינה במסקנותיה כי היא קבעה את הנכות הצמיתה (בשיעור 20%) לאחר ניכוי מצב קודם של פעילות המחלה בצורה קלה עד למקרה התאונה. הוועדה לא ציינה את נכותו הכוללת של התובע. גם נקודה זו מעלה קושי מהותי שכן אין אפשרות, במצב דברים זה, לדעת מה שיעור הנכות הנובעת מעברו הרפואי של התובע, עובדה שהיא מהותית לקביעת הנכות התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה.

16.        אשר על האמור, אני מורה על מינוי מומחה רפואי בתחום עור, לשם הערכת נכותו של התובע, אם קיימת כזו, בעקבות פגיעתו בתאונת הדרכים מיום 26.10.09.